נטע ויהודה (שמות בדויים) חיים יחד כבר 22 שנה. מכרה הפנתה אותם אלי.
הם הכירו באפליקציית הכרויות ואיכשהו מצאו עצמם שנה וחצי אחר-כך מתחת לחופה.
אחרי עוד שנה וחצי כבר נולדה בתם הבכורה , שנתיים אחר כך הבן השני, ולאחר שמונה שנים, נולדו עוד שני בנים בפער של שנה וחצי.
מבחוץ, רואים משפחה רגילה של שש נפשות.
עמרי, הילד השלישי, בן תשע וחצי, הביא אותם לטיפול. מזה שלוש שנים שהוא סובל מבעיות נשימה, שהחמירה בשנה האחרונה ורק כשאחד מהם ועדיף שניהם, לידו, משהו בנשימה נרגע.
מה הם לא ניסו, אצל מי הם לא היו. כל תרופה וכל טיפול אפשרי. הגיעו למומחה הריאות בארץ, עברו אינהלציות, משאפים, עם סטרואידים, בלי, תזונה, פרחי באך, דמיון מודרך, כירופרקטיקה – כל מה שמישהו אמר שאיכשהו עזר לו, הם ניסו, כולל ליצור בבית חדר מלח.
האסטמה, לא זזה.
כאשר מגיעים אלי הורים עם ילד הסובל מבעיה שהתחילה בנקודת זמן ספציפית, אני בדרך כלל שואלת על התקשורת של ההורים זה עם זו ובאופן כללי על מערכת היחסים שלהם, ודאי אחרי תקופה ארוכה של יחד.
מסתבר שכבר שנים רבות שהם פשוט "מעבירים את החיים באותו הבית".
נטע אומרת שבעצם מתחילת הקשר, לא היתה אהבה "מי יודע מה", ויהודה אומר ש"שנים אני כבר לא יודע מה זה יחסי מין".
החיים פשוט גלגלו אותם לחיות יחד.
הם מלאי טענות זה כלפי זו, אבל מעולם לא ישבו ממש לדבר זה עם זו על מה שחשוב באמת.
בשנים האחרונות, זו הבריאות של עמרי שמנהלת אותם.
בשיחה עם עמרי עלה שהוא דואג לאמא ולא מבין למה היא דואגת מכל דבר. היא לא מרשה לו לצאת לבד, כמעט ולא באים חברים הביתה, הוא חייב כל הזמן להיות זמין עם הטלפון, אחרת "היא משתגעת וממש לא כיף ככה".
האסטמה נרגעת כשיש מישהו איתו, כשהוא לא לבד. האחים הגדולים לא ממש מבלים איתו וכמעט לא נמצאים בבית כשהוא ער ואייל, אחיו הקטן בעיקר מעצבן אותו.
יהודה מבחינתו, היה רוצה לסיים את הקשר הרבה הרבה קודם, אבל מה שמטריד אותו זו העלות הכלכלית. "תביני, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתגרש. ההוצאות על הבריאות של עמרי עצומות ואני בכלל לא מדבר על מה זה להחזיק שני ילדים גדולים. המשכורות שלנו לא משהו, ואתה אמור לשמור על אותה רמת חיים".
מסתבר שגם נטע היתה שמחה לפרק את הקשר. "לא רק שנינו. גם הילדים סובלים", היא אומרת ומשפילה את המבט.
המשפחות שלנו גם מעולם לא הסתדרו וחוץ מלגדל ילדים, לא ממש עשינו משהו אחר. בנוסף,
"אני חרדתית והוא כאילו עושה לי דווקא כל הזמן".
כששאלתי אותה מדוע הם נשארים יחד, ענתה שמבחינתה, ברגע שאייל, הצעיר יהיה בן 12, היא קמה והולכת. זה פחות מחמש שנים...
נטע נאנחה ביאוש.
שאלתי אם לתחושתה, יש איזשהו סיכוי לשקם את היחסים עם יהודה. היא הניעה ראשה מצד לצד.
יהודה ענה על אותה שאלה: "מת. הכל בינינו מת".
כשנפגשנו לבד, בלי עמרי, שאלתי אם הם חושבים שאת כל מה שהם לא אומרים / מתנהגים, עמרי מביע עם האסטמה שלו.
ביקשתי שיחשבו אם יכול להיות קשר לנשימה שלו.
שניהם לא חשבו על זה. פשוט פעלו על אוטומט. הילד חולה, מטפלים בו. לא מתבוננים בקונסטלציה המשפחתית, שכחו לגמרי איך זה לחיות בהרמוניה, שמחה, תשוקה, חום.
***
כשנטע ויהודה התחילו ממש לדבר זה עם זו, מערכת הנשימה של עמרי כמו גם האווירה בבית, התרככה.
הם הבינו שיש סיכוי גבוה שעמרי מבטא את המצוקה שלו לגבי הקשר שלהם במערכת הנשימה שלו. זו הדרך שלו להשאיר אותם לידו, יחד.
נטע אמרה שאם באמת הבריאות שלו תעלה להם פחות, הם יוכלו לשים קצת כסף בצד.
הם החליטו להיפרד.
עמרי התחיל ללכת עם משאף לכנפיים של קרמבו.
יהודה עבר לגור ביחידה של הוריו בעיר הסמוכה, והתחיל לעבוד בערבים הפנויים שלו. נטע נשארה עם הילדים בדירה.
יהודה היה מגיע לבלות איתם מחוץ לבית בימים שלו ו"מפזר" אותם בבוקר לבתי הספר.
נטע הסכימה שלמשך השנה הקרובה, הילדים יהיו כל הזמן איתה, למעט כל שבת שנייה, בה הקטנים יהיו עם יהודה אצל הוריו. "הגדולים מחליטים על עצמם".
כרגע, זה עובד. בעתיד, הם מתכוונים מתישהו למכור את הדירה ולקנות, בעזרת הלוואה, שתי דירות.
הריאות של עמרי ממשיכות להשתפר.
אפרתה בנור - ליווי ויעוזוגי | מיניות בריאה
קליניקה בחדרה ובזום
www.efratabenor.com